לחצים, טראומות ורווחה נפשית במחקר ומדע:
אלפי מחקרים פורסמו עד היום בתחומי המוח, הבריאות הפיזית, הרווחה הנפשית ומדדי האושר הן בתחומים אישיים, והן בארגונים ובמוסדות ציבוריים:
במחקר chasing happiness שנערך בשנת 2010 לכ-2300 נבדקים על ידי החוקרים גילברט וקילינגסוורס התברר כי
47% מהזמן הנבדקים חשבו על משהו אחר מלבד מה שעשו באותו רגע, בין אם עסקו בספורט, שטיפת כלים ואפילו סקס.
ממצא פורץ דרך נוסף במחקר חשוב זה, שכאשר דיווחו שהיו מרוכזים במה שעשו, הרגישו מאושרים. לא משנה אם עשו משהו חיובי או ניטרלי.
בכל המחקרים, במאות אוניברסיטאות ברחבי העולם נמצא כי תרגול מיינדפולנס באופן יומי, יוצר שינויים במבנה המוח מה שגורם להפחתת סטרס, עוזר להתמודד ביעילות עם דיכאון, חרדה, כאב ומחלות. כמו כן, משפר את איכות השינה, ואת מערכות היחסים שלנו עם עצמנו ועם הזולת.
בארגונים שמעבירים סדנאות מיינדפולנס לעובדים והנהלה, נמצאו בין היתר, התוצאות הבאות באופן מובהק:
-
הגברת יעילות, שלווה פנימית והנאה בתוך ים המשימות. לצד, יחסים בין אישיים טובים, יצירתיות, עזרה הדדית, שיתוף פעולה וקבלת החלטות מתוך בהירות מחשבתית.
-
עלייה בנאמנות הלקוחות, בשביעות רצונם ובבריאות העובדים.
ד"ר ריצ'רד דווידסון, מגדולי חוקרי המוח, מהחלוצים שמיסדו את מדע ההתבוננות, כמו רופאים וחוקרי מוח רבים בעולם, השתמשו בסריקות מוח והראו שתרגול מיינדפולנס קבוע, משנה את הסינפסות שבין המוליכים העצביים וכך משנה את הנטיות במוח ממצב של להילחם או לברוח או לקפוא (fff) - למצב של קבלה וחמלה עצמית.
בעת תרגול עובר מרכז הכובד של פעילות המוח השמאלי למוח הימני, דבר המשפיע על הקטנת השיפוטיות, וגורם לבהירות מחשבתית. הודות לכך, קבלת ההחלטות נעשית בהתאם למה שבאמת קורה במציאות כאן ועכשיו, ולא מתוך תפיסות שגויות.
התרגול לדברי מיטב החוקרים בתחום הוא מעין כמוסה של מיקוד, מרץ, נחישות והתמדה, יצירתיות, שיתוף פעולה פורה ועזרה לזולת.